Rav Aviner’s Eulogy for Rav Neuwirth – Hebrew

 הגאון “שמירת שבת כהלכתה”

 בג’ תמוז עלה למרומים בגיל 86 הגאון הגדול הרב יהושע ישעיה נויבירט זצ”ל, אחרי שנים רבות של לימוד תורה והוראת תורה. הספר ‘שמירת שבת כהלכתה’ אינו זקוק לפרסום. הוא נמצא כמעט בכל בית ירא שמים בישראל ומשמש הן תלמידי חכמים והן פשוטי עם.

אבל גאונותו עצמה כמעט אינה מוכרת. לא יודעים שהוא כתב עוד ספרים: קיצור דיני שמיטת קרקעות, אהל שרה – על טהרת המשפחה, חינוך בנים למצוות, מדריך הלכתי לאחיות בבתי חולים, וכן עשרות מאמרים ומאות פסקים המצוטטים בספרים שונים.

וכך היו תכונותיו כשל תלמיד חכם מובהק – צנוע, לא מתבלט, לא מצטלם, ולא מתוקשר. אינו מדבר על עצמו אלא מוסר כל כוחו לטובת ה’, תורתו ועמו.

רק דבר אחד אפשר לראות בבירור מתוך ספרו ‘שמירת שבת כהלכתה’, שהוא תלמיד נאמן של הגאון הרב שלמה זלמן אוירבאך, שאצלו למד בישיבת קול תורה החל מצעירותו, ועל פיו קבע את פסקיו בספרו. אכן, יסודו של תלמיד חכם הוא להיות תלמיד של חכם, תלמיד נאמן, תלמיד מסור, תלמיד מאמין, תלמיד שמתאבק בעפר רגליו של רבו.

כמובן, תלמידיו מכירים אותו היטב, תלמידי ישיבת קול תורה וכן תלמידי הישיבות שהוא הקים: פני שמואל לצעירים, חכמת שלמה, נתיבות חכמה, גם בבית חולים שערי צדק הוא מוכר בהיותו הפוסק.

אבל באמת, אין זה הוגן מצדנו. לפני שמכירים את חכמתו של תלמיד חכם צריך להכיר את יראת שמים שלו. אם אין יראה אין חכמה.

ועתה זכינו למהדורה השלישית של ספר ‘שמירת שבת כהלכתה’, 45 שנה אחרי המהדורה הראשונה שבה המחבר משרטט את קורות חייו תחת הכותרת: טוב להודות לה’. כמובן, בלי פירור של הבלטה עצמית, אלא כדי לספר חסדי ה’ העצומים על משפחתו ועליו והנסים הגדולים שה’ עשה לו.

הרב, בנו של הרב אהרון נויבירט, גדל בברלין אשר בגרמניה, וכאשר עלה היטלר ימ”ש לשלטון נשלחו הוא ואחיו ב’קינדר טרנספורט’, משלוח ילדים, למשפחות יהודים טובי לב לבלגיה. מאוחר יותר גם הוריו יצאו מגרמניה בעקבות היתר מיוחד של מלכת הולנד עבור 42 רבנים. אז הצטרפו הילדים אל הוריהם בהולנד. אלא שהולנד עצמה נכבשה על ידי הנאצים ימ”ש וגם לא היתה אפשרות להשיג מזון כיוון שלא היו להם כרטיסי מזון. אלא שהמחתרת סיפקה להם כרטיסי מזון מזויפים וכך שרדו שנים. אולם גם מעט כספם תם. אז ביקשו יהודי המחתרת ממנהיגי המחתרת שימנו להם רב, כמו להבדיל שיש לגויים כומר. בקשתם נענתה, ואביו, הרב אהרון, התמנה רב המחתרת, וזו דאגה להביא לו משכורת – דבר שמצד עצמו הוא פלאי מאוד.

אך אין סוף לנסים שעברו עליהם. ורק נביא מעטים. פעם פרצו הנאצים לדירה לחיפוש אחר יהודים וגילו את ארון הקודש ושאלו מה זה. הרב אהרן היה חדור אמונה, לא פחד ממאומה, פתח את ארון הקודש והראה להם את ספר התורה. “מה כתוב שם?”, שאלו. הוא השיב בגרמנית – “כתוב לא תרצח”. “מה עוד?” שאלו, השיב – “ואהבת לרעך כמוך”. (המשפט הבא לא מופיע בספר אך אני שמעתיו): הוא הוסיף “עלי מוטל להידבק בתורה, אתם עשו את המוטל עליכם ואני אעשה את המוטל עלי”. למרבה הנס הדברים נתקבלו על דעתם של הגרמנים שלא נגעו באיש, אמרו לילה טוב ונסתלקו.

מאוחר יותר נעצרו היהודים כולם והובלו לאולם מעצר ענק, כאשר הגיע ראש השנה שלף הרב אהרן שופר שהחביא תחת מעילו. הם התכסו במעילים, והוא תקע שם שלוש תקיעות, ובנס לא נתגלו. לבסוף שוחררו מסיבה לא ברורה עד היום.

הרב אהרן שלח את בתו לעבוד כעוזרת בית אצל משפחה הולנדית גויה כי לא היה לה מראה פנים יהודי, וכך חשב למלט אותה, אלא שהם הכריחו אותה לעבוד קשה ביום השבת יותר מכל הימים להכנת יום ראשון, שהוא יום חג של הנוצרים. אחרי כמה שבתות החליט הרב אהרון להחזירה, על אף ששם היתה בטוחה וניזונה כראוי. אך מפני חילולי השבת לא היה אפשר להמשיך כך. היא שבה הביתה ביום שישי, וביום ראשון שמעו שבית אותה משפחה נפגע בשבת בפצצה אווירית וכל יושבי הבית נהרגו. אכן שמירת שבת כהלכתה הצילה אותם.

ברוך ה’ נסתיימה המלחמה. הרב שלנו הגיע לנמל מרסיי בצרפת כדי להפליג לארץ ישראל, אבל הורו להם לעלות בשבת. הדבר ציער אותו מאוד: הרי כל שנות המלחמה הקשה הצלחתי לשמור שבת ואיך יתכן שעכשיו עם בוא החירות עלי לחללה, אבל מצבי היה עגום ונראה בעיני כסכנת נפשות להישאר במקום זר, בלי כסף, בלי אוכל, בלי רכוז. אין לאן ללכת. הוא נאלץ לעלות אפוא על האנייה אבל אירוע זה חרט בו רישומו שנים רבות, ומיוחד שלאחר זמן רב התברר שזה היה מעשה תרמית של מחללי השבת שרצו שהדתיים יחללו את השבת. אז הוא קיבל על עצמו שהקב”ה יזכה אותו והוא יעשה משהו עבור השבת, וכך עלה מאוחר יותר הרעיון לכתוב את הספר שמירת שבת כהלכתה.

כשהגיע לארץ נתפס על ידי האנגלים, שוחרר, ואנשים יעצו לו ללכת לעבוד כדי לדאוג לקיומו ולעזור להוריו לכשיגיעו. אך שאיפתו העמוקה היתה להתמסר כולו ללימוד תורה. הוא שאל על כך את אביו, שהשיב לו במכתב: מי שעזר עד היום יעזור הלאה! עברנו חמש שנות שואה כדי שבני ילמדו תורה! אתה תלמד רק תורה. וכך כותב רבנו: “אחרי הצלה גשמית במשך שנות המלחמה ניצלתי שוב, והפעם הצלה רוחנית”.

*

נזכה ללמוד לרוחב ולעומק את ספר ‘שמירת שבת כהלכתה’ ונזכה ללכת בדרכו של הרב הגאון זצ”ל, צניעותו, ענוותנותו ומסירותו הגדולה לה’ יתברך. תהא נפשו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים.

 

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s